חלק שלישי

חלק שלישי

שער א בדברי היום והלילה

השמש סובב הארץ מהלך ישר כל שעה. ובעברו על הארץ יאור לנו היום. ובבואו תחת הארץ יהיה לילה. כמו תגלגל נר סביב ראשך או סביב תפוח גדול רחוק ממך צדו לצד הנר יאיר תמיד ושכנגדו יחשיך בו השמש יכול להיות על הארץ ולא יאיר בכל מקום כי המקום הישר אצלו יאיר שם והמתעקם ממנו יצתאל. כי הארץ חשוכה מאז והוא הלילה. לבעבור יגדל השמש הרבה מן הארץ יקצר הצל אל ראשו יהיה כראש החנית אם היו הארץ והשמש שוים לא יחסר הצל. ואם היתה הארץ גדולה מן השמש לפי גדלה יגדל הצל. ולהוכיח הדבר בלי צורה יוקח דבר חשוך מעמיד האור בלבל יצא כאץ ואבן ויושם נגד העין תתאו ראות הדבר אם הדבר אשר תחפוץ ראות בו גדולה מאשר בין עיניך לא תוכל ראות אחריו קרוב ורחוק כי אם לפי גדלו. ואם הדבר שוה לבין עיניך תוכל ראות כולם ואם הדבר קטן מאשר בין עיניך לא יזיק לראות אשר תחפוץ. ובקרבך הדבר בין עיניך אז תוכל לראות יותר בקל ובריות אל עיר צדו עד תראה כולו. כן השמש גדול הרבה מן הארץ. ומאיר על פני הככבים אשר בגלגל הגדול ולא נוכל לראות הככבים ביום מפני זוה׳ החמה הבהיר המופלא דמיון נר חלק בלילה מראותינו ואם גדול בוער בינותינו לנר לא נוכל ראות הנר. והסתלק מאחרינו תראה הנר כככבים לא יראו בעוד השמש על הארץ ובהם תלקו תחת הארץ יתראו. וככבי שבה לא יראו. בחורף לא נראה השמש עד התקרבו לארץ. בעוד יתחזק הצל לא יזרח השמש ובהתקרב השמש יחסר הצל ומזה יבא הקדרות ללבנה. עתה התבאר כי הארץ מסירה ממנו זוהר השמש. ואם היתה דקה ובהירה לא יוכלו בני אדם ראות מתוכה היה השמש נראה תמיד בהיות תחת הארץ אמנם לרוב עבותה יגדל צאלה צאל בינינו ובין שמש. ובשחר בזרוח השמש במזרח הנה הצל כנגדו במערב. ובהיות השמש על קו חצי היום אז הצל ישר תחתיו. וכי ישקע במערב יהיה הצל במזרח. ובהיות השמש תחתינו אז הצל עלינו ותמיד ישפיל לצד המערב עד יזרח השמש כנגדו בעבור הלילה ובבא היום׃

שער ב איך תקבל הלבנה מאורה

אחרי בארנו היום והלילה יתבאר איך הלבנה מקבלת מאור מן השמש אשר בהיותה עגולה נקראת מלאה ובהיותה תחת הארץ תקרא חסירה. כי הארץ בינה ובין השמש הרודף אחריה והיא מאירה כנגדה ומחשכת עלינו. אמנם בעלותה על קו השמש יראו קרניה ותמיד בעלותה תאיר ותגדל עת תתמלאת חציה ואז סבבה חלק רביעי בגלגלה תסובבנה פעם אחת בחדש ואז תעלה ויעלה מאורה עד תתמלאות כלה ותראה יפה ושלימה ואז היא למעלה מן השמש בגללה לצד מבטו כנגד ביותר ואז תאיר לנו כי מאור השמש מבית עליה והארץ ביניהם ועל כן לא יראו שניהם יחדו ערבות. ומחצי הגלגל לצד החמה תרד הלבנה ותחסר עד תהיה מחוצה כמו בחלק רביעי כי אז סבבה שלשה חלקים בגלגלה ותתקרב לשמש כמו ברביעי ראשון ותמיד בהתקרבה תראה קרובה עד תחסר ולא תראה מפני צד השמש אשר לפניה. ולפעמים יקרה כי יחסר מאור הלבנה ותקדר ולא יבא הקדרות כי אם בעת הנגוד כי תתמלאת והנה בארנו עד כה מאין יבא לה מאור. אמנם בעת תקדר יהיה לסבת לא יוכל המאור להגיע אליה בשום צד ולא תקדר עד תסוב חצי גלגלה אף כי בכל עת יזרח השמש עליה. אמנם לסבת לכתה דרך מעוקל אחד מן השמש והיא קטנה מן הארץ. יש מקומות תעבור בהן תתכסה כצל הארץ יעבור בתוכה. ויש ביניהם כמו קו נטוי מזה לזה כי תשפל הלבנה מהרה מן השמש על כי תרוץ מהרה ממנו. אז ישוב השמש לזרוח עליה. והיה ברבות לה מקום הצל יגדל קדרות כפי המקום. ואם ימעט המקום ימעט הקדרות דמיון הצל בקו יעבור באמצע הארץ אל עבר פניה כנגדנו. ויעבור בגוף השמש וראש השני לקו בעברו השמש יעבור צלו חוץ לגלגל. והיה בהיות הלבנה נגד החמה תעבר דרך הצל ותקדר כי לא יוכל אור השמש להגיע אליה ובעברה יותר ישרה על הקו יותר תקדר וזה יקרה בליל הנגוד או ביומו ואחר כך תשוב למאור׃

שער ג בלקות השמש

השמש יקדר ויחסר אורו פעם קוד׳ חצי חצי היום והוא הנקר׳ לקות. והסבה בהיות הלבנה תחת השמש ביותר על קו אחד מבדלת בינינו ובין השמש אז יחסר לנו אור השמש ויקדר כי הלבנה נעשת מאש שחורה לא יוכל השמש לעבור בתוכה להאיר לנו כמו מתוך שאר הככבים. דמיון נר דלוק רחוק ממך ושים ידך בינך לנר לא תראה הנר ויותר תיישר ידך נגד הנר יותר יחסר האור. וכן יקרה לקות השמש כי אין נתיב השמש והלבנה אחת. כי נתיב הלבנה מוליכה בעקל מפה ומפה מנתיב השמש כי מהלכה קצר ממנו תמיד תלך תחתיו עד תעבור על הקו נגד השמש ותבדיל בינינו כמבואר ושם לא תבואה השמש ומונעת זוהר השמש לבא בארץ השכנים תחת הקו ההוא להם לבדם יהיה הלקות ולא יראה לכל. כי אין הלבנה גדולה לכסות פני החמה בכל הארץ כי קטנה היא מן הארץ. ועל זה עמלו המשאים לדעת אן ילקה ואן לא ילקה ובכן התבאר הלקות בעלותו למעלה על הקו והלבנה מפרדת בינינו ושלשה ימים תראה קרובה. הנה התבאר כי לקות לבנה לא יהיה כי אם ביום הנגוד ולקות החמה כי אם ביום ר״ח. וישכיל כי הלקות מופת דבר חדש יקרה בעולם דבר או חרב או רעב כאשר נסו הפלוסופים בספר המשפטים ויתר דברי המשאים על ספר דברי הימים לתלמי ואב״ן מעש״ר׃

שער ד בטבע הגלגל הגדול והככבים

שמעו עמים השכילו בחכמה נדרש כל הנעשים תחת השמש בטעם מבורר על פי הטבע השמים העליונים והככבים הם בלי הטבע העליוני לפעול מעלה ומטה כרצון הצור י״ש. ואשר ישכיל בהם לדעת טבעם וכחם הגדול בארץ כמו לשמש ולירח להאיר לנמצאים ולאשר ימצאו אחריהם בכל דבר לו תחלה ותכלה ובכל השתנות דבר אם באדם אם בבהמה אם בעשב יקרה בטבע שם יוצרו ככבים ועל פי הטבע הקיפם סביב העולם נגד תנועת הגלגל הגדול וכי יחפץ המנענע ינוחו. ואז ינוח כל הנמצא לא יזוז ממקומו איש ולא שום דבר עד שוב התנועה לגלגל. וכן החפץ השם ית׳ לברא עולמו הכל נברא לצורך העולם כי בכל הככבים טבע משונה מחבירו כמו הלבנה מקבלת מאורה אשר בהתמלאה יתמלא גוף מאדם דם ולחות. וכי תפסד יחסר באיש ובבהמות ובעצמות יתמלאו מוח ואף הים התמלא במלאותה ותחסר בהחסרה אשר השוכנים אל הים שכנים באהלים ישאום במלאותה וישיבום בהחסרה. וכן השמש טבעו משונה אשר בהתקרבו אלינו כי יחל לעלות עלינו תדשא הארץ דשא עשב ועץ פרי עשה פרי והעופות יזמרו ונגן ייטיבו כי הגיע עת הזמיר קול התור השמוע והיה כי ישפיל יכלה כל דבר והעלה נבל והגשם בא והחרף הגיע אם כן בראותינו שני ככבים אלו אשר יפה כחם כאשר בארנו בקצור יש לנו לדעת כי יתר הככבים לא לחנם נבראו. אמנם לכל אחד יש כח וטבע גדול מחדש הדברים ההוים בעולם ושנוי העתים אם טוב אם רע אם קר ולח אם חם ויבש והקיץ והחורף אחד משפיע ואחד יחסר וכל המשתנה כל הככבים הוא והכל ברצון יוצרם יסדם על מכונם ותנועתם בטבע כל תנוע משונה מחברתה. והמופת בטבע תנועת השמש עולה הקיץ יורד החורף. כי כל שתי מעלות הנכוחות הם שנות בכל שתי תקופות כמו יעלה בזו ירד בזו וכל הקייצים החרפי׳ שוים עד ישוב לראש השנה שנית למקום אשר היה שם בתחלת שנה ראשונה וזה ידוע לחכמי התכונה. ואם לא נבראו שאר הככבים אז יהיה כל החדשים שוים כשבט שנה זו יהיה שבט שנה האחרת. וכל הימים ישוו אם קר אם חם אם יבש לא ישתנו. כי מהלך השמש ותנועתם שוה והשמש מאור הככבים וכחו גדול מכלם בטבע כמשפט המפת. אמנם לפעמים תצטרך לשאר הככבים. והמשל המלך הוא המנהיג עמו ראשי מאורם וכלם צריכין לו והוא גם צריך לעמו כי בהתקרבו לעמו יגדל כחו ובהתרחקו מהם יחסר כחו כן השמש מלך על כל הככבים ומאורו וכחו גדול משלהם וטבעו מתפשט בחוץ יותר מכלם. אמנם יצטרך להם בהקרבתם אליו בהתרחקם ממנו ילקה כאשר בארנו אשר בהתחבר הלבנה ילקה השמש. ואחרי בארנו טבעו הככבים ובגלגל הגדול צד הקצור. נשוב נבאר איך סודר העולם לארכו ולרחבו לעמקו ולגבהו. ועל ידי חכמי ז׳ החכמות אשר חכמת התשבורת אחת מהנה. ובה נמדד על ארך וגובה מן הארץ ועד הגלגל הגדול ואת כל הככבים. ואשר נמצאו זאת החכמה אמרו כי לא יתכן משכיל בחכמת החזיון בלתי ידע מדת העולם והככבים ע״כ מדדוהו יגעו ומצאו׃

שער ה במדידות העולם והכוכבים

תחלת דברי המשאים בקטרי המדידה מדדו הארץ לעומקה מה היה כי במדידת הארץ מצאו מדת הככבים ומדת הגלגל הגדול. וכאשר כלו מדידת ארכה ורחבה ועביה אז בקשו מדידת הלבנה לבעבור היותה קרובה אל הארץ. אח״כ בקשו מדידת מרחק השמש מן הארץ וגדל תנועתו מצאוהו גדול מכל הארץ. וכאשר מצאו מדת אלו הג׳ השמש והלבנה והארץ הקל בקש שאר הככבים גבהם התרחקם והתקרבם ולא מצאו ככב קטן מן הארץ מלבד ג׳ והם ככב נוגה לבנה קטנים הם ממנה כאשר נוכיח למשכילים בחכמת התשבורת עם חכמת החזיון. אמנם לבעבור מעטו בה מעיינים אל עמקה וקשיה תקשה ההוכחה במפת נבאר איך ארך רוחב ועובי לארץ והתרחקות ממנה הלבנ׳ וגובה ומרחק השמש על צד הקצור כאשר הוכיח תלמי המלך ומן שאר הככבים אשר בגלגל הגדול ואת גדלם ואת גבהם וכל מדתם. האמנם טרם נחל בבאורם נאמר מה עלה בדעת המלך תלמי ואיך דרש חכמת החזיון מכל קדומיו׃

שער ו מן תלמי מלך מצרים

תלמי מלך מצרים אשר דרש ואסף החכמה מכל קדומיו. ויחבר ספרים רבים וכלים למצא גודל הארץ. וגבה הגלגל ותנועת הככבים יום ולילה וכלי מבחן השעות הנקרא אור״לוגא יתכנו לכל דבר היות מבחר לאכול לשתות ליקח למכור להתפלל בשעה קבוע. ואל יהרסו בגשתם לבקש כבוד יוצרם שלא כסדר כי אם אל נכון בשעה יום זה בקיום זה בל ימהר בל יחור. ומאד קל הדבר לעשותו מבחן השעות היא מלאכה קלה. אמנם רוב ההמון לא ישיתו לבבם כי אם לכנוס ולאסוף לצבור הון לבעלי נשואי נשיהן ויעזבו לאחרים חילם בלכתם ארץ צייה ושממה בלי כסות ושמלה ודאגתם להון וחמדתן אליו ימהרו מיתתן כי יבקש כל איש לשנו׳ טבעו ויחמוד וידאג תמיד לשנותו לטבע אחר להנות גופו והוא כלי לא ישתבר כי לא מקרה הוא על כן ימהר בהרף עין ואינו יחזיק בו ולא יקום. והנה הוא המלך תלמי אשר מצא הקאלנ״דיר למצא תנועת הירח. ויחכם מכל קדומיו עד אדם הראשון אשר נשלם ונגמר בז׳ החכמות יען היותו ראש עפרות תבל חפץ השם להשכילו ולחסרו מעת מחלקים ויעטריהו הוד והדר עז וגבורה וישימהו עליון על כל אשר יולדו. ואמנ׳ באכלו מן הפרי חרה אפו על אשר שם בו וישת עליו כפו למעטו ולחסרו מכל דברו הטוב ונעשה בעל חיים מת אשר לא היה לפני אכלו מן העץ נבראו הוא וכל העתידים לחיות תמיד בששון בשמחה בלי שנוי ותמורה בגן עדן הארציי עד חטא ולקה הוא ואשתו והארץ לקתה ואף הככבים לקו ומעטו מאורם. והיה כאשר חטא ולקה האדם וימעט הודו ושכלו וגבורתו עד נראה בדעתו ערום ר״ל מן השכל וההוד והגבורה אף כי השאיר לו השם יותר שכל והוד וגבורה מכל הבאים אחריו רק בג׳ אנשים. ההוד נמצא באבשלום. והשכל נמצא בשלמה. והגבורה נמצאת בשמשון. וכלם נשארו באדם הראשון ואחריו באו רבים יגעו ומצאו החכמות וימתיקו סוד לשמרה מן המבול כי בחכמות השכילו אשר יופסד העולם באש ובמים׃

שער ז איך אצילו החכמות מפני מי המבול

צרפו ויתבררו רבים לדרוש החכמות יגעו לדעת איך יחסר העול׳ וימצאו אשר יופסד העולם שני פעמים. פעם באש ופעם במים. אמנם לא השכילם השם ב״ה לדעת איזו קודם. אז חמלו הפלוספים על אבידות השכל כי יאבד לנמצאים אחרי כלות העול׳ ויבנה. אז עשו עמודים גדולים וחקקו בו אות מין החכמות אשר יש אמר כי האחד מאבן שייש חזקה קשה לא תמחה במים עזים. והאותיות חקוקות רחבות וגדולות לא יקלקולם מים ואש ולכל החכמות חצבו עמודים למען ימצאום הבאים אחריהם אח״כ ירד המבול וימח כל היקום מלבד נח ואשר אתו בתיבה אשר ממנו נבנה עולם בשנים קדמוניות ויחלו לבנות ולנטוע ליישב העולם כקדם והיה העולם שמה עת מראות עיניהם עד מצאו השכלים ויהיו אחרי המבול הראשון אשר מצא החכמות היה שם בן נח אשר יגע ומצא חכמת התכונה. ואח״כ בא אברהם אשר החכים והשכיל ויחכם מאד. ואחריהם מדור לדור הוסיפו ספרים השכלים דור הולך ודור בא עד בא התכונה הגדול הפלסוף הנעלה אפ״לטון הוא אשר הוכיח אחדות האל וכי יש מנהיג במפתים רבים. ואחריו בא אריסט״וטלס אשר אלך בעקבותיו ומנו למד והוא אשר יסד חכמת ההגיון. ורוב עסקיו היה בחכמה וכל ספריהם עשו בלשון ארמי כי הלט״ין לא בא עד ג׳ מאות שנה אחריהם. ואחריהם באו משכיליים שריים ויעתיקום בלט״ין. ורבים השכילו ויעשו אותות רואים תמהו ואשר הפליא לעשות הוא היה הפלוסוף ווייר״גילא׃

שער ח במופתי בייר״גילא הפלוסוף

טרם דת מצרי היה ביירג״ילה אשר רבו פעליו ונפלאו מעלליו בחכמת התכונה. הוא עשה זבוב נחושתן אשר מי יקומוה במקום ישר מרגשת כל הזבובים הרחק כמטחוי קשת ובהתקרבם אליו מיד ימותו. הוא אשר עשה סוס נחשת לרפאות כל חלהי סוסים והיה כי יחלה סוס ותביט אל סוס נחושת מיד נרפא. הוא יסד עיר גדולה על ביצה והיה כל מניע הביצה מנענע כל הבירה. והנה הזבוב והסוס ומרבק הארי אשר עשה הלא המה במדינה נאפ״ש. הוא אשר האפיס את האש בעיר רומא על דבר בת הקיסר והחזירו לרצונו. הוא אשר עשה הגשר הגדול המופלא בתוך המים אשר נפלאו עליו כל חכמי עץ ואבן יגעו מצוא איכות הגשר. ולא מצאו איכותו ועל מה עמד ואנה ראשיתו ואחריתו. הוא אשר עשה גן אחד מוקף אויר בלי קיר וחומה והאויר עב כחומות אבן בל יכנס דבר דרך. בו שתי נירות דולקות תמיד לא תכבינה ובמותו אחת תכבנה ותלויה באויר. הוא אשר עשה ראש מתכת מדברת אליו ועונה ומשיב ומגיד לו כל העתיד. ויהי היום וישאל בראש הילך בדרך אחד. ויען הראש כי ילך כאשר יחפץ ובלבד כי ישמור ראשו. והוא לא הבין ודמה בדעתו לשמר הראש של מתכת. והראש לא כן דבר אם בראשו ממש. ויהי כאשר פחד הראש כן היה. בדרך אשר הלך נכנס חום השמש במוחו ויחלה מחליו אשר מת בו. וירא ווייר״גילא כי בחליו ימות ויצו לתלמידו לשאיתו מן רומא וישאוהו ויקברוהו בארץ שזי״לא מיל אחת קרוב לים. ועדין שומרים שם עצמותיו מכל אחרים וכאשר ינענע עצמותיו ויעלום למעלה התמלא זעם הים ותפל למעלה לפי העלות העצמות עד ישובון למקום ואז נחה הים מזעפו. כי מאד החכים מכל אדם ותהי חכמה מפוארה בכלי מכוער. כי שפל קומה היה וראש נמוך ושדרתו עקומה ורבו פלאי מעלליו ולא יאמנו להמון ילעגו להם אם יסופרו כי השומע דבר עליו ולא ידע מהותו ואיכותו ילעג לו כאשר רבו משפילי השכל מלעיגים על החכמה ואשר מעשה שדים ורוח הם והם לא הבינו דברו כי לא ידעו האיכות יקל להם המעשה ומה יתרון לכסיל ילך בחשך ואין נוגה בדרכיהם ויאמרו לא יראה יה ולא ולא יבינו כי יד אלקים עשתה כל וילכו אחרי שרירות לבן הרע לתור אחרי עיניהם הזונים לצבור הון ומטבע. ואת פרי השכל המירו בבוסר המטבע ולא ישיתו ללבבם על מי ועל מה הוסד הטבע ועל כל זאת לא נמנע בביאורו כמה קבלנו מקדמונים׃

שער ט מדוע הוסד המטבע

המטבע הוסד ופשט בעולם אל חסרון התבואה והבגדים וכל דבר צריך לגוף את אשר לו תבואה אין לו בגדים. את אשר לו בגדים אין לו תבואה. מה עשה בראשונה היו מחליפים זה בזה. ואשר לא היה לו לא זה ולא זה מה יכול לעשות. ויהי כאשר ראו המשאים את הדבר כי רע הוא ויאמרו איכה נישא משאת בגדים עמנו בדרך רחוקה לקנות לא אוכל ומשקה ויבקשו מאת אדוני הארץ לעשות מטבע קטן וקל למען יכול איש לשאת עמו די ספוקו בכל דבר וקראו לו שם כמו מנהוג. ובלע״ז בוטי״אה ואז פשט המטבע בכל מקום בלי שנוי. אמנם שוב תדשו בה דברים ונעשו רוב מטבעות. ועדיין הקטנה והקלה טובה ותקל לשאת כי כן יסדו המשאים הקדמונים׃

שער י במשאים עברו תמיד ללמוד

הנה התבאר כי המטבע דרשו המשאים עברו האיים והמדינות כאשר עשו הפלוסוף הגדול אפל״טון נטש אהלו עזב חילו ללכת באשר ימצא למצא כדור החכמות. גם המלך אפי״לונן עזב מלכותו ויעבור ממקום למקום לבקש החכמות כאיש דל ואביון וברוב מקומות נתפס ונמסר מזה לזה מוכה ונמרט ולא שת ללבו כל הקורות למען דעת היות מנהיג אם אין. ויחתוך עד הגיע מקום תחנות הפלוסוף היושב בין עמודי הזהב ושמו אר״קץ המלמד לאדם דעת בטבע בככבים ובכל מיני חכמת במפת בהכרח מחייב כל הראוי ושולל כמו כן ויצא לו שם גדול בכל החכמות ומשם הלך לדרכו עד מצא שלחן זהב מופי הנקרא שלחן השמש לבעבור נחקק עליו מהלך השמש וכל ההוה ושם למד הרבה סתרי השכל אשר טוב סחרו מסחר כסף. ומשם נסע ומצא נהר גאני״יץ וכל הארץ אינד״יא עד סופה וכל דרכיו ועמלו ביגיעת השכל. אלכסנדר יגע והלך ממקום למקום בבקשת החכמה אמנם יגיעתו היתה בעושר בכבוד ובחיל גדול כמלך הלך לבקש החכמה ע״כ לא הפליטו אלקים לדעתה כאשר עשו המשאים העוברים במקלם ברעב ובצמא חרפו נפשם למות עכבו ארץ מגוריהם וילכו כאשר ימצאו לבקש השכל ולדרוש הפלוסוף. ואחרי הזכרנו נוסיף בביאור׳ ונבאר מהותה׃

שער יא מהות פלוסופיה

הפלוסופיה היא הכרת כל דבר ותכונה כל מעשה הוה ונעשה ונמצא יתהוה וימצא למען דעת כי ה׳ הוא הﭏלקים ואשר יכיר מעלת עצמו. ומהותו ישכיל פלוסופיה. כי לפלוסופים הכרה דקה מאד כאשר ענה אפלט״ון כי יגעה כל ימיך למצא החכמה מה תאמר לנו ואיזה דרך הטוב תורינו ונלך בה ויהי כמתלוצץ בעיניו ויען לו ויאמר לא למדתי דבר ויום ולילה יגעתי ולא מצאתי. ובכן התנצל מזיד לץ מתלוצץ על השכל ויש פתי ישמע דבר יישר בעיניו ידמה דעת כל מחקרי תכונת השכל וישמיע לכל מעט חכמתו. ובהודעו בשכלו נגרע אין בו ממש יוציא לעז על החכמה ותתבזה ולזה כיון החכם באמרו אל תשליכו הפנינים לפני החזירים כי אין יודעים מעלתם ולא כן עשו הקדמונים. כתלמי המלך אשר יגע ומצא תנועת הככבים אשר בגלגלים ואת מדותם. כאשר הקדמנו. ועתה נבאר מדת הארץ לארכה ורחבה ומדת השמש ואת השמים וירח והככבים והוכיחם במופת בספרו הנקרא אל״מגסטי. ואחריו מדדו החכמים ויסכימו לדבריו׃

שער יב במדידת הארץ

הפלוסופים בשכלם מדדו כל הארץ לכל צד בחכמת המחקר עם חכמת התשבורת מצאו הקף הארץ כמו חגורה בסינר סביבה ואח״כ שטחוהו לארץ ומדדוהו ומצאו ארכה עשרים אלף וחמש מאות וכ״ח מילין. ובמיל אלף פסיעות. ובפסיעה ד׳ רגלים וכל רגל ארבע עשרה אצבעות בגודל ארך סביבה. ועביה כמה נחלקה אל חציה מדדו ומצאו ארך עביה שש ﭏף וחמש מאות ואת גובה הגלגל מדדו להקיף כל ההוה ויש׃

שער יג מדידת השמש והירח

אחרי בארנו מדת הארץ הקל למו באור מדת הככבים והגלגל ונקל במדת הארץ הלבנה ונוכיח כי מדת הארץ בהקיפה גדול מגוף הלבנה ל״ט פעמים ועוד מעט ונחלקה על הארץ כ״ד פעמים וחצי בעובי הארץ. וגוף השמש גדול מגוף הארץ קס״ו פעמים כך נסו חכמי התשבורות אשר תמהו לדברי הקדמונים לא האמינו להם עד בחנו החכמות וימצאו כי כדבריהם כן הוא בגבה ומהות ויקל להאמין לרב גדלו מן הארץ לרב התרחקו ממנה. אמנם אף כי גבה מאד מדדו הקדמונים ותלמי הביאו במופת גבהו תקפ״ה פעמים כעובי הארץ׃

שער יד בגודל ובגובה הככבים

גובה הככבים שוה. אמנם בכולם ישתנה ואין שום ככב קטן נברא להאיר שלא יהיה גדול מכל הארץ והימים והגדול שבכולם הוא ככב חמה כי הוא מאיר כל הככבים. ומן הארץ עד הככבים מרחק עשרת אלפים וחמשים פעמים כעובי הארץ. ואשר ישכיל בתשבורת יערך ערך האצבעות והרגלים והמילים בכמה ימים מהלכת. ואשר יוכל לעלות דרך ישר בלי סביב וילך כ״ה מילין בכל יום יעלה לככבים בשבע אלף וק״נ שנה. אדם הראשון אלו הלך עד הנה תמיד כ״ה מילין בכל יום עדין לא יגיע לככבים ויחסר לו לכת מהלך ב״א מ״ה שנה מיום נברא אדם עד יום נעשה ספר זה שנת ה׳ ﭏלפי׳ וה׳ לבריאות העולם ועוד דמיון אם היה כדור שם יקל לפול במאה שנה אז תלך בכל שעה מן כ״ד שעות היום ס״ג מילין וחצי עד תפול לארץ כי כן הוכיח אשר יסד ספר זה ארבעים פעמים כמהלך הסוס בלי ינוח והמבין יבין כי גדול וארוך הדבר לפרשו יותר׃

שער טו סך הכוכבים

אמר תלמי המלך כי הככבים המאירים ברורים הם אלף וי״ב עם ככבי לכת וסך כלם הידועים כ״ט אלף הם הנראים לבני אדם. ואת שאינם נראים אין להם מספר ואין איש יודע מספרם רק מונה מספרם בראש ב״ה וסך הככבים הנראים גבלו מספרם על ידי הכלי הנכבד אשר עשה תלמי המלך אשר בו ידעו מספרם ומרחק כל אחד מחבירו. ואלו הכוכבים חקוקים בגלגל בצלמם בדמותם בחצריהם בטירותם. ומהם לא נכרו יותר מן הארבעים ושבעה בגלגל ומהם בררו שנים עשר יותר נכבדים וטבעיים וקראום שנים עשר מזלות הסבבים בעוגל בגלגל לבדם. ואת שבעת הככבים לבדם ומה גבהו ומה נאוו אשר בחטאו ימות לא יזכה לחזות׳ ואשר יזכה עלות שם ברגע אחד יהיה למעלה בכל מיני תענוג רוחני אשר לא ידמה לתענוג גשמי כי לא יוכל איש לדעת רוחב מדורת בעליונים לא ימלאו כל שכני תבל ויושבי ארץ וימים וכל אשר בהם ומעט נאריך בבאור מרחב גן עדן רוחניי שמיימי׃

שער יו מרחיב גן עדן

אם היתה הארץ גדולה מאשר היא מאה אלף פעמים וירבו יושביה ק׳ אלף פעמים מכל אשר היו בה וכל אחד מוליד בכל יום ויחיו ק׳ אלף שנה וכל הנולד יהיה עיר ולכל אחד כרך מפואר גדול לא יחסר בו דבר יערות נהרות תנור וכירים בית הריחים פרדס וגנים סביבות כרכם. ולכל אחד מאה עבדים ולכל עבד עשרה תחתיו לא ידמו בגלגל הגדול כגרגיר מלח בים אוקינו׳. ע״כ יאמרו המושלי׳ מה טוב ונעים להאמין לדעת יוצר הכל אשר יצר הבניינים הגדולים והמפוארים לשמור מצותיו וחקותיו לבלתי יכעיסוהו בהבליהם וירחקו נדוד ישובו רשעים שאלה לא יראו המקום הנורא הקדוש אשר מעל לגלגל הגדול גן עדן שמיימי לא ימלאנו דבר כי אם יקר כבוד יוצרו ב״ה השר ממלא כל ושני המקומות הם ג״ע וגהינם מתנגדים והעול׳ ביניהם זה מושך אליו החטאים בנפשותם. וג״ע מושך אליו כל הטובים והמקומות ההם בלי גבול נודע יש בהם להחזיק כל הנמצאי׳ לא ימלא מהן. ע״כ אמרתי יגעתי ולא מצאתי אל תאמן כי מלא כל הארץ כבוד השם ובא לטהר מסייעין לו. ואחרי בארנו גדול הגלגל מקום משכן הככבים ותנועתו נבאר הגלגל אשר לא ינוע בו ובו לא ישתנה כאשר ילך היש ממקום זה למקום אחר ההולך ינוע והנהלך ינוח עד שוב הנע למקום הראשון ותמיד המקום ינוח בל יזוז וישתנה והם השמים המשפיעים לנו את זוהר הגדול הצלול בהיות האויר זך ודק כאשר מצאו חכמי בחזיון. והשמים ההם מקיפים הגלגל הגדול ובו נלאו חידות וקצרה שכל אנושי להגיע לתמציתו לא נמצא בו הכרה והוכחה במופת כי אם על דרך הקבלה לפי דברי הקדמונים׃

שער יז מן השמים ושמי השמים בשמותם

על השמים ההם יש שמים אחרים המקיפים להם סביב ועצם כעין הבדולח לבן וצלול כקרח הנורא ושמם שמי הבדולח ועל השמים ההם נוסדו שמים אחרי׳ מקיפין להם סביב ועצמן זהורו שבעתי׳ כאו׳ החמה ושמם שמי המראה ומשם נפלו המלאכים בדור המבול ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו כי מה נורא המקום ההוא אשר המלאכים לא זכו היות שם בלתי זולת מלאכי השרת הקדושים׃

שער יח בתענוגי גן עדן השמיימי

הנה התבאר אשר ג״ע למעלה כל הגלגלים ושם מקום התענוג והשמחה ההוד וההדר וכבוד השם נגלה גלוי לכל ראש אוכלי׳ והוא המקום המובחר משכן כבוד אלקי ישראל אף כי נמצא בכל לא נגלה רק שם כי אין נסתר מנגד עיניו רואה כל וציפה כי שומר הכל הוא ואם תתמהו אם יראה השם ב״ה כל הנמצאים כי המשל בדבור היוצא מפי איש וכל העומדים שם ישמעו כל המאמר אף כי יצא מפי אחד כי כן משפט חוש השמע עא״כו עין היוצר אשר כל צופה כי כל הגוים כאין נגדו. ועוד המשל כנר תאיר על כמה דברים בפעם אחד וכאשר נפלאו פעליו איך יתמהו על פלאי השם הפועל ב״ה אשר הכל נעשה במאמרו וכבודו מלא כל. ובג״ע מקום משכן הקדושים והיראים והמלאכים אשר לא יגיעו שכל מעשיו לדעת מהותו ואת תענוגו ואם יחכם איש מכל אשר לפניו ולו מאות אלף לשונות ומאה אלף לבבות מושכלים כל אחד בכל אשר היה לפניו לא יוכלו לחוק בספר חלק אחד מאלף אלפים מן השמחה והתענוג וההוד והנוי אשר יקרה לשכנים שם אשר נבזה גם הנמאס שם לא יטוש הנאתו הרוחנית יום אחד להיות מלך על כל העולם כלו לעולם. כי כאשר לא ישיג העור אור השמש מטעם שלא ראה אותו מעולם. כך אי אפשר להשיג תענוג גן עדן אשר הוא אור רוחניי וכמו שא״ז״ל ראה שאין העולם כדאי להשתמש באור וגנזו לצדיקים לעתיד לבא וכמו שאמרו השמש הוא אחד משתין אלפין וחמש ושבעין חולקין מההוא נהורא דאתגניז. ומטעם זה כל היעודים שנכתבו בתורה הם כלם תענוגים גשמים כמו שאמר הכתוב ואכלתם לחמיכם לשובע. הגם שרומזים לדברים רוחניים כי אלו נכתב בתורה יעודים רוחניים כמו תענוגי הנשמות לא יעשו ההמון שאינם מבינים אלו הענינים המצות בעבורם כיון שאי אפשר להם לציירם בשכלם. לכן רמוז הדברים רוחניים בעניינים גשמיים כמו הלויתן ובהמות בהררי אלף. מכל מקום כל איש אשר יראת ה׳ על פניו מצפה לחזות בנועם ה׳ ולבקר בהיכלו כן יזכנו לראות בטובו׃

תם ונשלם שבח לאל בורא עולם

והיתה השלמתו יום שהוכפל בו בכי טוב כ״ג אדר תצ״ג לפק׃

על ידי הפועל המסדר במלאכת הקודש באמונה נאם. זלמן בן כמהו״רר משה פ״פנר״ו׃ זעציר מק״ק אמשטרדם׃