צל העולם חלק שני
Mattathias ben Solomon Delacrut translation
צל העולם חלק שני
שער א מבוא החלק
הנה בארנו כי כל הארץ איננה רק חוג הגלגל ועינינו רואות ארך הארץ ורחבה לכל צד אשר אין יודע מתנ׳ מסלותיה ונתיבותיה יש לנו לדעת פלאי גודל הגלגל הסובב עליה ורחוק הימנה מדה אחת וקצב אחד לכל צד בהתרחבנו מן הגלגל הקו ישר סביב חוגו לכל צד כאשר הסכימו חכמי התשבורות נבאר משכנות הארץ לפי קצר השגתינו ואף אם מצער היא תחי נפשי ולכף זכות ידנני רואה דבר שאינו מתוקן יוציא מתחת ידי ויתברך מאלקים אמן׃
שער ב התבארה הארץ בחלקים
אחרי התבארה הארץ עגולה ככדור ובה רביעי לא נתיישב ולא עבר שם אדם כאשר הסכימו המשאים בחלקה בארבעה חלקים ונתן דמיון ככדור נחלק ארכו ורחבו ואמצעותו ורביעי אחד יבואר כל שטח משוטח ﭏ משכו ונחלק ﭏ פנות אשר חצי האח׳ נקרא מזרח וחצי נגדו נקר׳ מערב והקו החולק אותם נקר׳ קו השוה. בסוף הקו השוה הזה ארבע מילין סביבו באמצע נוסדה עיר גדולה הנקרא ארגונ׳ ושם האמצעות העגול בעיגולו ושם נמצאת חכמה התכונה ושם חצי היום מאיר כמשפטו כי הוא אמצע העולם וראש הקו השמאלי נקרא צפון קבל שמו משבעה הככבים המסבבים אל הגבעה האחרת לנהג בים יורדים והארץ הממוצעת אשר קו דרומי עובר בתוכ׳ נקרא גן עדן מקום נברא שם אדם הראשון ונקרא המקום מזרח על שם זריחת השמש משם לעבר השני נקרא מערב על שם הערב שמש ועל קן נקראו שמות הד׳ רוחות מזרח מערב צפון דרום׃ ואלו ד׳ המקומות משפטם לצורה עגולה כצורת העול׳ כאשר הקדמנו ואבן הרביעי זה כי יוקף קו עגול ויושם באמצע קו חולק מזרח ומערב. אחר כן תעשה כל בו רביעי ובכל רביעי ד׳ רוחות׃ מקום התיישבה הארץ הם שלושה אשר חלק לצד מזרח נקרא סבנ״ת הגד״ולה על שם מלכת הארץ נקראת כן. והארץ רחבת ידים לא יחסר כל טוב בה ואשר חלקה כחלק שני חלקים הנותרים כן נקראת סבנ״ת הגדו״לה ומשכה מן קרן צפוני על פני כל המזרח עד הדרום הדרומי. חלק ב׳ נקרא אירו״פא על שם אדוני הארץ ומשכה מן מערב לצפון׃ ומדינותיה מארק״א אייז״א. חלק שלישי מדינת אופר״יקא ומשכה מן הדרומי למערב ואופ״ריקא היא שאולה של גיהנם כי משם בה לה שם. נשלמו פה השלשה חלקים ושלושה חלקים שביארנו יש בכללם כמה ארצות ומלכיות רבים וקצת שמות׳ נזכיר בעזרת הבורא ושמות הבהמות לא הנה מציות ודמותם ותבונת העמים הבהמו׳ והדגי׳ כאשר דרשו על ספר הפלסוף׃
שער ג גן עדן הארציי
מקום הראשון למדינת סבנ״ת הגדו״לה הוא גן עדן מקום רענן שמן ודשן מקו׳ שמחה ותענוג ושם עץ החיים אשר לא ימות אוכל מפריו אמנם אין יכול ללכת שם מפני להט המתהפכת מקיף לה סביב. ונהר יוצא מעדן ונחלק לארב׳ ראשי׳ שם האחד פישון סובב כל ארץ החוילה וכל ארץ הינ״ד ויוצא מהר אוטב״ריץ ועובר על עבר מזרח ונופל בים המערב ושם השני נילוס ונובע מעט כנוס בארץ עד יפול בים האדום ומקיף כל הארץ אירופ״א ומשקה כל ארץ מצרים עד יפול בים הגדול. ופרת וחדקל נובעים במדינות איירמ״ניא מתוך גבעה נשוא׳ ונקראו ההרי׳ הנקובי׳. ומשם יפרדו לארצות רבות עד יפגעו בים האמצעי בו יתעכבו וסביב גן עדן הזה מקום מסוכן ארץ לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם זולתי הבהמות והחיות הגדולו׳ נכונו להשמית כל הקרב אליהם׃
שער ד מארץ הינ״ד
אחריו ארץ הינ״ד הנקרא על שם מימיו הנובעים מצד צפון והיא מוקפת מכל צד מים הגדול ובארץ היא יש אי אחת הנקרא פאבא״נא ועליה עשר עיירות גדולות מכל עיירות הסמוכות להן ולעם היושב עלי׳ להם יש שני פעמים קיץ ושני פעמים חורף ובכל עת תדשא הארץ דשא עשב תוציא תמיד ציץ ופרח ועלייהו לא יבול קיץ גם חורף והיא ארץ החוילה אשר שם הזהב כי שם הרים גדולי׳ ומחצב הזהב וכל אבן יקרה אמנם לא יגיע שם איש שם מפני התנינים השרפי׳ והבהמו׳ הנכריו׳ אשר גויתם כאריה ונושאים בצפרניהם איש מזויין והוא מקום תענוג גדול דומה מעט לג״ע הארציי לשכני שם׃
שער ה ממדינת הינ״ד והכרתם
במדינות הינ״ד יש הר גדול מחזיק משך רב מן המיושב ומלכות גדול שם. ושם ההר קפ״יאין ובו שכנים עם חסרי דעת כשבא שם אלכסנדר המוקדוני וישך בעדם לבלתי יצאו מן ההר והם אוכלים בשר אדם נא צלי ובשל ושם העם ההוא טרטר״ינש במלכות זה יש כ״ד מלכיות ועם רב לאין מספר וגם יערות רבות וגבוהות לענני׳. ושם העם הקטן אשר על גביהם שני זרתות ולא יותר ומלכים רבים ירתון ולפעמים נלחמים עם האג״ורים ולא יחיו יותר משבע שנים ושם העם הוא נוצי״ל ושם גדל פלפל הלבן אמנם הרמ׳ גדלה בארץ וצריכין להרבות עצים למדליק האש ולהסיר הרמה ומפני עש׳ האש משחיר הפלפל. ושם עם אחר ושמם גא״ינ׳ בדמיון א״ציץ פוב״יילא ומנהגם להפיל עצמם באש כדי להציל חיות חבריהם. עוד יש עם אחד ומנהג׳ אשר כי יגיע אביהם ואמותם למות זובחים אותם ואוכלים אותם וזהו דרך כבוד שלהם ומשפט נכבדיהם ואשר לא יעשה משפטם הזה נקרא כלי בזוי ונקלה ירא ורך לבב. עוד יש שם עם אחד מליאו׳ שער אוכלי׳ דגים חיי׳ ושותים מי הים המלוח עוד יש שם עם ובהמ׳ מרוצי׳ ועם בח׳ אצבעות ברגליהם ושם בהמות משונות אשר יש להם גוף כאד׳ וראש ככלב ואין נמלט מלפניו ולבושם עור בהמה וקולם ככלב. ועוד שם בהמה ושמה קרופ״יאן קלים עוברים הרוח למירוץ ואין להם רק רגל אחד וכף רגליהם רחבה ובה יתכסו כמגן והוא למו מחס׳ משרב ומשמש וזרם מים ומטר ושם עם אחד בעין אחד והעין באמצע מצחם צלול וזך ועוד עם אחד אשר פיהם ועיניהם במשך החזה ועל כל כתף עין אחת והחוטם יורד מן הגרון ועל הפנים סמנים כסמני החזיר אשר על גבו וסמוך לנהר גאנג״איש עם נכרי בעלי דרך ארץ ולהם צורת אדם ממש ומעמידים חיות בריח התפוח כי בהריחם שום ריח מיד ימותו אם לא יריחו ריח התפוח׃
שער ו מן שרפי הינ״ד
במדינות הינ״ד יש שרפים עזים אוכלים האלים ועוד יש שם בהמה אחרת הנקרא סנטיק״ורא ועל פניהם קרנים כקרני הצבי וכארי להם חזה ויריכיהם ורגליהם כסוס ואזניהם גדולות ובמקום השניים פה עגול והפנים כראש פר קטן ועיניו סמוכין זה לזה וקולם כאדם. ועוד בהמה אחרת שם גופה כסוס ראשה כחזיר זנבה כפיל ולה שני קרניים אחת על גבה בהלחמה באחרת שאחרי׳ ובהמה מכוערת ומיתתה במים ויש שם פרים לבנים צהובים וראשם גס מאוד ופתחון פיהם מאזן לאזן וקרניהם נדים ונעים לכל צרכיהם על כל מנצחים במלחמותם. עוד שם בהמה אחרת הנקרא אנטיק״ורא ופניה׳ פני אדם וג׳ מיני שנים בפיה וגופה גוף אריה ועיניה עיני עז וזנבה זנב עקרב וקולה קל שרף וקלה ברגלה מכל עוף השמים. עוד שם בהמה אחרת ורגליה עגולים וג׳ קרניים באמצע מצחם. עוד שם בהמה אחרת וגופה נאה ונקר׳ מנטי״דוץ גופה כגוף סוס רגליה כרגלי הפיל ראשה כראש הצבי קלה צלול וגדול זנבותיהם גבוהות וקרן במצח׳ וארך הקרן ד׳ רגלים ישרה וחדה כחנית לדקור כל המתנגד בה לא תלכד הבהמה כי אם על ידי בתולה יפה תפרס לה בגדיה מיד חרוץ הבהמה אליה ותישן בבגדיה וכך היא נלכדת. עוד שם בהמה אחרת גדולה ומשונה ומראיה דומה לירקרק ובגופה חברבורות צלולות והם עזות ופריצות ושמם טייגר״יש ורצים בכח בבא הציידים לצודם ואין בריה עומדת לנגדם לולי כי זורקים לפניהם מראות זכוכית ובהם רואות דמותם ועושים שמחה גדולה וכך נלכדים. ועוד שם בהמה אחרת ושמה קשט״ור בצוד הציידים אחריה ללוכדה תסרס עצמה והשליך להם וכך תמלט. עוד שם בהמה אחרת קטנה ופיה כפי חולדה ושמה מיצליר״ונט ושם האילן היבש אשר דבר עם אלכסנדר המוקדוני. עוד שם בהמה אחרת ושמה סלמנד״רא באש תחיה ובאש תמות. ומהם באות החגורות העומדת באש לא תשרפנה. עוד שם חולדות גדולים כחתולים וקלות במרוצות לא יושגו במריצות בהמה זולתם. ולמזרח מקום החנות האריות ולהם זנב עב וחזה עב וכח כל אחד גדול מארבע אחרים וביום השלישי באות הנקבות ליילד גוריהן והם ישנים ועיניהם פתוחות ובזנב מסירים עקבות הרגלים לשבש הציידים על כן לא יראו איש קטן וגדול זולתי אדוניה׳ כאשר ייסר כלב לפניהם אז יכנעו לפני האדון. והלביאה שנה ראשונה כי תהר יולדת ה׳ גורים מכאן ואילך תפחות כל שנה עד סופה ולא תלד עוד. עוד שם בהמה אחרת קטנה ושמה מפגי״ע עזה אימתה מוטלת על הבהמות ועל כל החיות אף על הארי כדכתיב בתלמוד. עוד בהמה אחרת מלאה גוונים ושמה טכטי״רא יפה ותמימה וריחה נעים וטוב וכל הבהמות תלכנה אחריה להריח בה וכי תאכל שום דבר מלוח תישן ג׳ ימים וכאשר תעור יצא רוח ניחוח משונה מפיה אז תצאנ׳ כל הבהמו׳ אחריה להריח בה מלבד השרפים כי יקשה להם כל ריח אם רע ואם טוב וזאת הבהמה לא תוליד רק פעם אחת כי בהקשותה ללדת היא קורעת בטנה בצפרנים להוציא הולד ושוב לא תלד ושם סוסיות נקבות מקבלו׳ זרע ויולדות מן הרוח. ובמדינה קפרו״צא יש מדינה בה ג׳ ימים אשר שם הפילים והן בהמות גדולות וכחן גדול ונלחמים עם כל הבהמות ועליהם תמיד נלחמו אנשי פרס ואינדי״א כי על גביהם ישאו כרך גדול מלא עם מזויינים והדק אשר יוצא מפיו אשר בו יקבל מאכלו והדק רחב בו יבלע אדם בפעם אחת והמלך אלכסנדר המוקדון כאשר קבץ כל ﭏו המדינות כאשר קרב לבא למקום הפילין הגדולים ולהלחם עמה׳ עשה אנשי אש בכלי נחושת בצורות איש ובהלחמו עם רוכבי הפילים הקריב אנשי האש נגדם והפילים שולחים הדק לבלוע אותם ונשרפים ובהם כבשם בחכמתו והכניע לבב הפילים עד יפחדו מפני בני אדם ועדיין הם הולכים בתמימות ובהכנעה לפני בני אד׳ והם קרים יותר מן המים ומכבין האש מרוב קרירותם ויולדות לב׳ שנים וחיות ג׳ מאות שנה וכל פחדם מפני הנחשים כי אם יגעו בנחש מיד ימותו ובניה׳ יחביאו במים עד בטנם וכאשר ימצאו אילן יסמכו עליו וישנו שם בעמידה וכי יצודו אחריהם הציידי׳ אז יכרתו העץ אשר הפיל נשען עליו ואז יפול לארץ ולא יוכל לקום ולפעמים יבואו אליו פילין אחרים לעזרו לקול בכיותו ולא יוכלו אז יהמו עליו ויבכו אז יסייעום הקטנים לעמוד תחת׳ ולא יוכלו ובכן נלכדים הפילים. ובארץ אינד״איש נהר ששמו גאנג״א יש דגים טמאים הנקראים אנג״ליש וארכם שלש מאות רגלים וטובים למאכל. ובהמות רבות שם עזות ונכריות שמה הבהמה הנקרא באזלי״קא אשר ממראות עיניהם מזהמין וממיתין בהמות ואנשים וראשם כראש התרנגול וגופם כגוף השרף והוא מלך על כל השרפים ואין כל בהמה יכולה לעמוד כנגדה מפני כחה הגדול והארץ אשר תעבור בהלא יצמח בה כל עשב גם אילן לא ישא פרי ועליהו יבול. ועוד שם שרפים ולהם קרנים כקרני האיל ובהמה אחרת ושמה אצפ״יץ ולא תלכנה עם שאר השרפים מלבד כששמעה קול השיר כאיל תערוג לשומעו ותשים זנבה באזנה לבלתי תלכד. עוד שם בהמה אחרת ושמה פורי״ץ והיא נלכדת בכח ומאתה יוציא הצרי המסיר כל ארס. עוד שם שרף אח׳ ושמה מט״ול גדול וארוך מאד ולו ב׳ זרועות ארוכות אשר בהם יפילו הפיל וממיתין אותו ואותו שרף מרבה ימים לרוב והיה כי יזכין ויחליש ירעיב עצמו ויסגף גופו עד יחסר ואז יצא דרך חור קטן למעת עוד גופו עד יופשט עורו מעליו ואח״כ ישוב עורו עליו ויתחדש כבתחילה בשכלו הרב. ושרפים אחרים יש אשר עיניהם אבנים טובות מועילים לנשאם.
שער ז תועלת אבני הי״נד
במדינת הי״נד נמצא אבני׳ מאבני מאג״ינט ויש בה כח גדול מושיך הברזל אליו ושם יגדל הדי״אמנט בקרקע לא יכרת ממנה כי אם בדם תיש עוד נמצא שם אבן הנקרא איימ״ראדא משמח׳ לב כל רואה ושם מאירה הקייארפו״קלא ושם השאפ״יר אשר מסיר דמעת העין. ואבן הנקרא סופ״אצא ואבנים טובות רבות אשר בם תועלת גדולה למכירים ובספר הנקרא לאפי״דארש נבארו תועלתם ומראיתם באורך׃
שער ח מדינות ארץ הינ״ד
במלכות הינ״ד יש מדינות רבות מליאות אדם ובהמה רבה האחת שמה פרס ובה עשרים ושלוש מלכיות ובה נמצא חכמת כפיית השדים ונקראת אגרמאנ״שראה ושם יגדל הזפת רותח אשר היד סולדת בו. במלאת הלבנה חרב ובהתחסרה תחסר ומאותו הזפת עושים בעלי החכמה מלאכתם. אחריה מדינות מיזופאטא״ניאה היא המדינה אשר ננוה בה היא העיר הגדולה אשר לה מהלך ג׳ ימים ובכול המגדל אשר עשו בני אדם גובה ד׳ אלפים רגלים ואחריה מלכות קלריא״ה נמצא שם חכמות התכונה ובא ארץ ריג״בלא אחריה טרציא״ה אחריה ארכ״א ושם מור ולבונה אחריה ארץ פרובנ״צא במלכות פני״זא על שם עוף אחד יחיד ואין כמוהו בעולם וכשימות נברא אחר תחתיו. והעוף יפה וכרבלו דומה לשל תרנגול. גרונו ורגליו מאירים כזהב וגבו כשושנ׳ וזנבו כשער צהוב וכשיזקין עולה על הר גבוה ותלול ומחדש נעורו ומעל ההר ההוא יצא מעין יפה ארוכה ורחב׳ צלול׳ ובריא׳ ועל המעין אילן גבוה לצל נראה למרחוק ותחת האילן יקונין העוף קנו כבשמים יושב עד יעלה ברוחו לשוט באיים ויכנס השמש במוחו וימות ואז יולד אחר בצלמו בדמותו. אחריה ארץ אנטיא״וקא אחריה פרלט״ינא אחריה ארץ צמרי״אה אחריה צבאט״א אחריה פאנטפו״ליאה אחריה צומו״רא אחרי׳ גימור״יאה ושם הים המת אשר לא יש בה כל דבר חי ושם אחרי׳ מייליט״ח ואחריה קיטבי״טיא ושם עמים משונים זה מזה והם י״ב אומות אחריה מצרים הגדולה אשר אין בה גשם ורוח. ושם נ״ד אומות עוד מדינות הנשים קרובים לצפון ושמה אין איש זלתי נשים גדולות ועצומות בכח וגבורה כאריות ונמרים מעררות מלחמה על כל סביבותיהן ומזויינות בפרשים ובבל תסובבנה אחרי הגבר היות עמו שבוע או שבועיים עד תהרנה ממנו ואז תשובנה למדינות׳ והיה בלדתם אם זכר או נקיבה תתגדלו עד ה׳ שנים או ו׳ ואח״כ ישלחו הזכר לאביו והנקיבה תשאר לאמה וכל כליהם כסף בחסרון ברזל. שם יעשו כלי זייניהם בכסף. ביער הינ״ד נשים אחרות מגדלות שער וזקן עד שדיהן ונלבשי׳ מעור בהמה ושם תהיינה ערומות מליאות שער כבהמה ובמים מקום תחנותם והיה כבוא עליהם העם יחבאו במים ויתכסו בם. עוד יש נשים אחרות גדולות כענקים ומליאי שער כחזירים. עוד יש נשים אחרות לבנים כשלג ויפות מאד אמנם יש להם שנים כשני הכלב ותחנותם במים ומלכות גדול שם מחזיק כ״ד מלכיות מג׳ אומות. ושם עופות מליאי ששון ותענוג. ושם נמצא הפפג״אי שהוא ירוק וצח כסיס והעוף הנכבד שבהם הוא שיש לו ה׳ אצבעות בכל רגל והנקלה אין לו רק ג׳ ואורך הזנב יותר מרגל גרונו רחבה ועבה. עוד יש עוף אחר ושמו פליק״אן והוא לבן כמו נזרקה עליו שיבה וכאשר ישחיר שערו יכה באצבעו נגד לבו עד יוציא דמו וכאשר יצא הדם תתלבן הבשר. ובמדינות איירמנ״יאה הר גדול אשר נבנה עליו תיבת נח בעת המבול׃
שער ט ממדינות אזי״א הצעיר״ה
מדינות אזי״א היא המסוגרת בים סביב ושם מדינת פרי״זא וקארד״יינה אופ״ריץ רבי״אולישא אשר ממנה נחרבה שרוי״א הגדול אשר בסוף גרי״צא ושם מדינת ליקני״אה ואחרת ושמה ריקרי״אה ובמדינת אייר״מץ בה שלולית נהר גדול אשר החול זהב מופי הוא ונוסף המלכות ההוא יש עם יצאו מיהודים והם מאוסים ומכוערים ואין למו אשה בגלל כי חשדים כל נשים מזנות ואין למו חפץ בנשים רק להוליד מהם בנים ושם עם אחר הנקראים בארבא״רינץ וקורים עצמם יקופי״נש בגלל רבם הנקרה יאקוב והם גוים במקצתם ולא בגמר לבעבור כי נושאים נשים מין הישמעאלים ומוטמעים בהם ולא יתודו עונם רק ליוצרם ובהתוודות׳ ישימו האש במחתות ויעלו עשן ואומרי׳ כי אותו עשן מעלה מחשבותם למעלה. אמנם לא יתכן לאיש יכסה פשעיו כדכתיב מכסה פשעיו לא יצליח אמנם מגלה פשעיו הבושת מכפר במקצת וע״כ יזהר מחטה ואצלם עם אחד נוצריים במקצתם ונלחמים עם הישמעאלים ומכניעים אותם ושם העם גורגי״אנש לבעבור כי במלחמת׳ קוראי׳ לקדש גורג״א והנשים הגדולות נלחמות עם הישמעאלים ולשונ׳ ותורת׳ כתורת גר״יץ׃
שער י מן דגי ארץ אינד״א
ארץ אינד״א שם דגים גדולים אשר מעורם עושים בני אדם מלבושים ודג אחד קטן בו רגל אחד וכי יתעכב ספינה אחת לא תזוז אנא ואנא. עוד יש דגים אחרים ונקרא דאלפ״ינש בבא הברד והספינה תחשבנה להשבר יתאמצו לעלותו ומתאבקים עמו הדג הגדול שבים שמו כליינ״א ולרב גדלו יגדלו עליו עשבי׳ וקרקע עד יראה אי גדולה והר גדול ולפעמים יסובנו יורדי הים בדמותם להמתן שם כי ידמה להם הר יפה ועושים שם כל צרכם ומבשלים מהכלים וכאשר יחם לדג ויריח האש על גבו ירד וישקה עד תהום רבה ויטבעו כל החונים עליו. ויש שם דגים אשר ראשם גופם פניהם שדיהם כדמות בתולה ומשוררים בנעימות ונקרא שריינ״א ודגים אחרים אשר יש להם כנפים יש קורי׳ אותם דגים ויש קורים אותם עופות פורחים בים׃
שער יא מאלני ארץ הינ״ד
בארץ הינד יש אלנות נושאים תפוחים וריחם ניחוח ונושאי׳ תמרי׳ הפרי הבריא ובהר אחד ימצא קרוב למאה אלנות והעלין ארכם ב׳ רגלים ורחבם רגל אחד ויש תפוחים אשר ניכר בהם נשיכת אדם הראשון ונקרא תפוחי אדם. ועוד שם תפוחים יפות מבחוץ ורכות מבפנים והכרמים טעונים באשכולות גדולות אשר שני אנשים עמוסים לשאת אחת ושם אלנות קטנים נושאי׳ המוך ככבל לקצה אחת יגדל הצרי היקר ובאותו שדה מעיין אחד להשקות השדה ולא ננטע שם אץ נושא פרי ושם אלנות בלי עלין וסרעפותיו ערומות ומהם נעשי׳ בגדים יפים ואלנות עושים פרי מריחים הטוב כזרוח השמש עליהם ובלילה יתחבא הריח במקורות האילן. ועוד שם אילן אחד מנו יוצאי׳ הגחלים כי יובערו יעמדו שנה תמימה בלי יכלה ולאחר השנה יהפך לדשן. ואלנות אחרים נושאים מסמרי הגילופר״א ואגוז המושקא״דא וקובי״יבש אשר קליפתן קאנ״ילאי ושרש האילן גלינ״גל וזנגב״ול ושרטו״אט וכל הבשמים אשר בה נעשית קבלתינו ואגוזי׳ כמעט כראש אדם. ומאלני גן עדן לא נגלה פירותם והעץ אשר חמדה חוה לאכול נקרא אץ הדעת כמבואר. ואלנות אחרים הרבה שם ותענוג גדול אמנם לא הורשה דבר לכנם שם מפני להט חרב המתהפכת׃
שער יב ממדינות איר״ופא
אחרי בארנו אזי״יא גדולה וקטנה. נשוב לבאר משך אירופ״א ונקצר מעט בדברים תועלת בם. המקום הראשון הוא ירמני״אה וקונשטאנטי״נופולא מצד אח׳ אחריו אוריא״נרא אמרציד״ונא טיצ״אל באמי״אה אייצפיי״נאי אחריהם פייאר״א היא הארץ הבריאה אשר ממנה נובע מעיין אשר לא תכבה בה אש אבל תוקד ומבער. ומשם יפלו למדינת ארקאדי״אה ושם אבן יקרה כי תוקד קצתה לא תכבה עד תוקד כלה. ומשם יפלו לארץ הונגר״יאה ואופר״יקא ואחר איירמ״ניאה לצד המערב כמה מלכיות שם הונגר״יאה ואש״כנז. ושם נהר גדול יפרד לשבע נהרות איר״לאנדא אישק״וטא אנגלט״יירה כל צרפת עד מונגז״יאה משך אירו״פא׃
שער יג בארצות אפרי״קא
אחרי אירו״פא נסמכה אופרי״קא ומקום ראשון נקרא אלי״בא ארץ שמינה ורחבה ואחריה כל ארץ צור ירושלים גרי״צה לומברד״יא טושקא״נה רומנ״יאה איישפ״ניאה אלישנד״רא וארצות טובות ועיירות ומלכיות אשר קבלו שמם מבהמות המשתנות שם. והנה צורת העיר אחריה לעיר רומי צורת אריה לעיר טורי״א צורת סוס אנטיא״וקא היא סמוכה לסוף אופרי״קא ושם עם שחור כזפת מרוב חמימות הארץ כי בוערת כתנור שם על כן משם והלאה אין ישוב רק מדבר צייה ושממה בהמות משונות ונסב הגבול לים הגדול׃
שער יד באיי הימים ועשרם
אחרי בארנו הארצות נשוב נבאר האיים נגד אירו״פא יש אי הנקרא איבידוץ ואחריה קולקוץ שם נמצא שפעת הזהב ואי אחרת הנקרא׳ פאנ״א נגד אזי״אה נגדו אי אחת נקרא דילו״ס היא אשר נראית תחלה אחר המבול. ואחריה הנקרא מילו״ט לבעבור נעימות שיר העופות שם. ואי אחרת נקרא פירו״נא שם יגדל האלן הלבן. והיא הנקרא פלאמ״וט ושם נמצאו תחלה כלי חרש וממנה יצא הפילוסוף אשר מצא חכמת הניגון הנקרא מוז״יקא. ואי אחרת באופ״ריקא ושם נא״דישר ונמצא עשב אשר אכליו במותו ימצא שחוק פיהו. ושם ארץ העקום ואין שרף ורמה אין אחרת הנקראים קולומבי״נא מליאה שרפים ורמה. ואי אחרת ארוכה ורחבה אשר שם נמצא כף הקלע ושמה בק״ריץ. ואי אחרת הנקרא מורו״אים אשר בחצי היום בקייץ שם צל ובה בור עמוק מאוד אשר השמש זורח עד תחתיתו. ואי אחרת הנקרא ציל״א ושם אי גדולה לפי דברי אפלטון יש לה משך גדול מכל אפרי״קא וכל אירו״פא אמנם שוב נחרבה ברצון היוצר ונשתקעה בים. ויש אי אחרת אשר פעמים נגלית ופעמים נכסת ושמה האבו״דה ומשם כמה איים כאי ציפר״א ואי שז״ילא וכמה איים אין צריך להזכירם. ואל תתמה על החפץ לאל לעשות. זה דבר שנוי המאמין יאמין כי כל תוכל יד אל עשותה כל אלה וכאשר בעינינו הם משונים כך אנו משונים בעיניהם. וכאשר יפלא לנו הענק הגדול יפלא העם הקטן בעיני הענקים. וכשתבא לתמצית העולם אין דבר משונה כי אם בהיותו בלתי מצוי כאשר הצנטיקו״רא משתנה לנו בהיות רגליו כרגל׳ הסוס. הסוס משתנה להם בהיות רגליו כרגלי הצנטי״קורא יען היותו מצוי אצלם׃
שער טו בשנוי המדינות
הרבה דברים מצויים אצלינו ולא לזולתינו במדינות אירלנד״א על הים יש עופות לא יראו פרחים לעולם וגדלים על האלנות ובהגיע תור מיתתן נופלים לארץ מתים מיד. ובאיר״לנדא יש אי אחת בלי שרץ ובלי חיה רעה והנשא מן הרמה ממדינות אחרת מיד ימותו. ושם אי אחת רחוקה אשר לא יעמוד שם זכר כי הנקיבות מתרחקות מהם ויש מקום אשר לא ימותו יושביו והיה כי יזקין ויחליש ויבחרו מות מחיים ישאום אוהביהם למקום אחר ושם ימותו. ויש אי אחרת ושמה טי״לא אשר כל עלי אילנותיו לא יבולי יוציאו פרח יציצו ציץ קיץ וחורף ושם יום אחד בשנה ולא יותר כי החלק הלילה ממשך ו׳ חדשים והיום ו׳ חדשים. ובאירלנ״דא יש מקום אשר יום ולילה יבער כאש ונקרא לפו׳ד גאטז״ימא ולא הורשו כל לכנס שם כי כל הקרוב שם אם לא יחרד על פשעיו מיד נשחת והיה כלא היה. והיה אם ירא וחרד ושב מפשעיו יעבר כל הבהלות ויהיה לו למחילת חטא והיה בשובו הנה ידאג על כל אשר יראה ויחרד לכובד עונות אשר יראה בבני אדם. ובאי הנזכר יש הר גדול וגבוה כלו גופריית בוער תמיד לא יכבה. ובמדינת בר״טיינא יש מעין אחד ועמוד גדול אצלה אשר בהשפך המים על העמוד יתקדרו העבים והברד עם מטר נותך ארצה. ואחריה יש עם אחד אשר להם זנב מאחוריהם כבהמות. ובצרפת נראו עם בקרנים ואל ההרים הנזכרים נשים עקומות והיותר עקומה תחשב יותר יפה. ואל תתמה על החפץ השם לעשות כי מרעה אחד יצאו מן הכח אל הפועל׃
שער יו בארצו׳ הבהמות
השועל ערום מכל כי יחפוץ לצוד עופות ישתטח בשדה כמת בל ינוע. ובהקבץ העופות עליו לאכלו יקח ויאכל מהם לרצונו. והיה כי יזקין יאכל עוד השרף לחדש ימי נעוריו. הזאב יאכל הנחש וישליכהו על גביו לשאת לאכלו בחוריו. העכביש תטוה ותעשה רשתות בהם תלכד הזבובים. נקיבת הקוף תלד ב׳ קופים תאהב האחד והב׳ תשכח. הבכור תשא בין זרעותיה והב׳ תניח. הכלב שמור ממון אדוניו מאדם ומבהמה. ובאיינג״לטיירא יש מקום אשר אם גונב מעם איש דבר ישלח כלבו אחריו ויריח עד ימצאנו. החולד קטן מאד המית העכברים ותלחם עם השרפים עד תמיתם. ההרי״צון יפיל התפוחים עם המלמד ויצאו עמו פרי שמח וטוב לב וישים ראשו בין רגליו ויהיה עגול מכל צד והמלמד סביב לו להצילו מן הבהמות. הכבש אף כי לא ראה זאב ירא ממנו ולא מבהמה אחרת כי גדול מכח הטבע׃
שער יז בארצות העופות
הנשר ידחף על גוזליו מאחזם בצפרניו והיה אשר יחזק בו בכח אותו יאהב ואשר לא יראה בו כח לא ישים עינו עליו והיה כי יזקין יגביה עוף עד יגיע העננים וחם השמש וישרפנה אז יחלש ויפול לארץ ויטבול בנהר מוכן לו לחדש גופו ואת פיו יסכר באבן ותתחדש לו. אח״כ כי יאבד התור לנקיבותו לא תלך אחרי זכר אחר לעולם ולא תשב על דשה ועשב כי אם על האלנות ושדות יבישות ותאכל הברזל בטרדתה בל ידע. היי״רונץ יברח בבא הברד ויברח על הענני׳ להנצל מן הברד והגשם והיה כי ימצ׳ זהב וכסף יכסנו ויחביאנו. העורב ידמה בעצמו היות יפה ונעים זמר מכל עוף וכי יראה ערביו קטנים יפים תשנאם. הסיס כי יביטו עלול יגלגל זנבו סביביו להדמותו יפה ומתגאה ביופיו והיה כי יראה רגליו הכעורים יפלו פניו ויפול זנבו. הפרץ והנץ יבקשו מזונותיהם בגללם ובגלל אדוניהם. היונה נעימה תגדל בני חבירה. ועוף הנקרא להופ״א מלא גוונים ויגדל במקום מאוס ומקום צואה ואשר יזה עליו מדם העוף וילך לישן ידמה לו כי באו עליו שדים לכלותו. והוא לבן מבחוץ ושחור מבפנים ולפעמים ישורר נגד מיתתו ומרוב הדברים רבים יתמהו אשר לא ראו ואשר לא שמעו אל היותו בלתי מצוי כי אף לדברים יתמהו עמים רבים׃
שער יח בדברים מצויים
הרבה דברים מצויים אשר לא נתגלה הטעם. ועליו תמהו רבים כאשר ראינו הכסף חי ישא משאת האבן אשר לא יוכלו המים לשאתה כי תשקה האבן. המים הקרים האם מחמתן. זוהר השמש תשחיר פני אנשים ותלבין הסדינים והמפות. ואת הארץ היבשה תעשה רכה ואת הרכה תעשה יבישה. מן האבן והברזל תצא אש בלי הבערה. האש החם יבעירנו הרוח הקר. נשמת האדם חמה תקרר דבר אם ינופח עליו האויר יקרר בתנועתו והמים מחממין. הארץ היא יסוד הכבד עומד באמצע כל היסודות הקלים תחתיו ועליו בלי עומד ובלי יסוד הכל בטבעו. על כן לא יתמה איש אם לא ידע טעם הדברים כלם כי רוב הדברים לא נודע סבתם במופת. האמנם יבין המבין בטבע קצת מופתי הטבע הפועל בארץ. וסבה הטבע לא נגלה רק לאשר יסדו כמו שבארנו׃
שער יט בדברים אשר תחת לארץ
אחרי בארנו הארץ מחוץ יש לנו לבארה פנים לה. ומה שם אם גהינם אם גן עדן ואיזו טוב ואיזו רע. הנה ישכיל המשכיל כי המקום הנמוך והשפל מתחת לארץ בדין יקרא גהינם כי לא יתכן היותו באויר או בשמים או בשום מקום תענוג כי הוא מתנגד לכל תענוג ושמחה ואורה ועל כן צריך לומר כי הוא באמצה תחת לארץ נגד גן עדן ואין לומר כי גהינם במקום ימות אנוש ימצא גמולו אם טוב ואם רע. ואם במקום שמחה ימות ויצר לו באותו השמחה ישמח ועתה נבארה מהות גהינם׃
שער כ גהינם ומהותו
הנה בארנו הד׳ יסודות יתלכדו מוגבלים זה בזה והארץ באמצע יבשה וקשה כתנועת הגלגל כן באמצע הארץ יש מקום ושמו תהום והוא מקום ארץ שממה ופחד ואימה מליאי גפרית בוער תמיד להבה מסרחת והמקום גדול מבפנים ופיו קטן נכון לבלוע ולהשחית כל ותמיד תוקד ולא תכבה ולא תחסר האש כי כן טבעו ושם מקומות הא׳ צלמות כי שם הנפשות חיות ומיתות וחיות ומשקעות כאשר ישקע האבן תורד במים ולא תראה עוד כן לא יראו הבאים שם ולא ישובו. ותמיד יבערו ויעמדו באש ולו יכלו ולא יאבדו כדכתיב וצורם לבלות שאול וגומר גהינם כלה והם אינם כלה נכונו דברי רז״ל על פי הטבע כי הנשמות הם מקבלות הגמול והם רוחניות בלתי גשמיות וכל דבר רוחני לא יופסד על כן הנשמה קיימת אם בטוב אם ברע. וטובתה ורעתה נצחי והארץ שהקדמנו נקרא אדמת השכחה כי החונים על דגלה נשכחים מלב כל. כאשר שכחו יוצרם ומוצאי׳ מן הכח אל הפועל. ושם החושך והערפל מליאות יגון ואנחה נהי ויללה הנידונים ואדמת האש הצלול לבוע׳ לא ידמה לא אש שלנו כי האש שלנו חושך ואפל מול האש ההוא. ושם נהרות אש וקרח וכפור ואוצרות רמה ותעולה קשה לנשמה כמחת לבשר החי. ורבים מקומות בארץ מסוכנים אם בים אם ביבשה אם באיים של אש והרי גפרית דולקים יום ולילה ומה לנו להאריך בדברים הללו לכל גלוי את אשר ארצא החוטא על פי הקבלה. ואחר בארנו יסוד הארץ הגדול שביסודות נבאר השני לו הכבד אחריו והוא המים ואח״כ האויר ואח״כ האש׃
שער כא ביסוד שני הוא המים
הים הם מים עמוקים המקיפים הארץ וממנו באים כל הנחלים הנגדים בארץ כאשר הם הולכים לה שבים מים כנגדם מצד אחר על כן לא תתמלא הים לעולם לבעבור הקל יסוד המים מן הארץ שוטפת על פני הארץ ותשובתה אל הים. כאשר השכל מתפשט בגוף המשכיל בכל איבריו ומקום תחנותו במקום אחד משם יצא ואילו ישוב כן המים מתפשטות במקורות הארץ ונודעים במעיינות כאשר נראה במים עמוקים אשר בעמקם נבעים על ראשי ההרים וכאשר בארנו בטבע היסודות.
שער כב איך המים מלוחים מתוקים
כל המים יתיילדו מן הים המתוקים והמלוחים. ואחרי באו מן הים והים מלוח בטבע כאשר נבאר משפט כל מים היותם מלוחים האמנם לפעמים יומתקו ברוצים בארץ מתוקה הארץ תסיר מלחה והמים אשר עודם מלוחים לבעבור רוצם בארץ מרה העמיד מלחה. ויש מים מרים ושמורים וטובים לשתות נגד סם המות כי הם מריקים וטובים לגוף מרוב הרקות. ויש מים מרים ושחורים לבעבור כי טבעי בארץ מרה ושחורה ומליאה עפש ורקב ואלו המים מסוכנים לשתות. ויש מים חמים אשר היד סולדת בם ושמם מרחצאות נובעיין כאשר מצינו חמי איישלאקא״פיילי בתוך הארץ יש כמה מקורי מים חמים כאשר בעש״שית בהשתנות מקורות הארץ מליאות גופרית ועל ידי הרוח כי יוליד שם על המים על פי טבעו קלות היסודות והרוח נופח בגפרית עד יבער כתנור ויחמו במים ויהיו בוערות כאש במקום תולדותם. אמנם כי ירחקו מקומם יחסר חומם ולרוב התרחקה תשוב לקרירו׳ ממשי כי אין דבר חם אשר לא יתקרר בלתי אש גהינ׳. ובמקומו׳ הארץ יש מקום מלא רמה ותולעים מזוהמים והמים הנגרים דרך שם מקבלת זוהמת הארץ השותה מהם דמו בראשו׃
שער כג בשנויי המעיינות
בארץ יש מעיינות ישנו מראיתם. ומעיינות מופלאים משונים לא נודע סבתם. בארץ צמרי״אה מעיין אחד יתאמץ בחלוף מראיתו ד׳ פעמים בשנה. מראה הראשון ירוק. הב׳ אדמדם. הג׳ עכור. וד׳ צלול ויפה נחמד למראה ולא הורשה איש לשתות ממנו כי נבהל כל איש מפניו. ומעין אחר אשר נובע ג׳ ימים או ד׳ בשבוע ושאר הימים תעמוד באתנא דומה יבשה. ומעיין אחד גדול רץ כל ששת ימי השבוע ונח ביום השביעי ואותו מעיין הנקרא נהר שבת והוא נהר שבתיון על שם שבת. ובמדינות עכו יש חול אשר עושים ממנה כלי זכוכית הטובים על ידי טיפת מי הים המעורבים בו. והים האדום סביב מצרים הוא הים אשר עברו בו בני ישראל ביבשה בלכתם אל ארץ ישראל והיא אדומה מפני אדמת הארץ. בארץ פרס יש נהר גדול אשר כל הלילה יקרחו ממנו קרח קשה יוכלו בני אדם עבור עליו וביום נובע צלול. עוד יש מעיין בארץ פרס אשר יכבו בו גחלים בוערות ואח״כ בו ידליקום. ובמצרים מעיין אשר בלילה יחם כאש בוערה. וביום יקרר כעת הקרח. בארץ לוקיי״נה סמוך לים יש מעיין אחד מחדש ימי הנערות ובאותו מים נזונים כל הארץ אשר לא ימותו בה ונובעים מבור סמוך להם הנקרא בור דוד ואצלה מעיין שורף כאש ובמקום ההוא נובעין מים קרים כעין הקרח ושם הם ממוסכים ומזוגים מזג יפה וטוב מן קר וחם ואשר ירחץ שם ישוב בשרו בריא ויפה. עוד יש מעין אחר אשר נקרא בש״ת בריאה לשותיו לפעמים בגלל סם המות. ולפעמים מועלים להרקה מכל תחבושת עשב ובושם. ולצד המזרח מעיין אשר מנו עושין אש גרי״גייץ בוער לעומות תערובתו ולנשיכתו לא יכבוהו מים זולתי שמן וחומץ מערבים ואותם מים מוכרי׳ הישמעאלים יקרים מכל יינותיהם. ומשאר מקומות יצאו מעיינות מרפאים פצעים וחלי העין. ומעיינות מחזירי הדעת לנשטתה. ומעיינות מסירים השכחה. ומעיינות מחזירי השמע לנתחרש. ומעיינות מעברים נשים עקרות ומעיינות מעמידים נשים מלדת. ומעיינות משחירי כבשים. ומעיינות מלביני כשלג ואגמית לא יטבע בהם איש ובהמות ואגמים לא יטבע בהם דבר. ויש מעיינות אחרות חמים מעורים עיני הגנבים הנשבעים לשקר בגניבתם. ואם לא גנב ושתה יבואו בא חמים להפרות את גופו להשביחו ואין טעם בדבר. ומעיין אחר צלול ונקי ושקט זולתי בהשמע׳ קול התוף או נוגן עליו תפסיק אנה ואנה על פני כל הארץ ומעיינות אחרים אין תועלת בהזכרתם נקצר מדבר מן הדבר המתהוה על ידי המי׳ הנגרי׳ על פני הארץ ובתוכה שהיא גרם תנועת הארץ בהתנועעה יפלו העומדים עליהם׃
שער כד איך תקבע הארץ
תנועת הארץ ובקיעתה המפילים כרכים ועיירות ולא נראו עוד כי יבאו בתוך הארץ ומתוך מלחמת גלי הים לארץ. יולדו רוחות נבקעים אשר בארץ והמקו׳ צר לאויר עומד בדוחק ומבקש לצאת אז תקבע הארץ להוציא האויר והרוח ויפלו הכרכים אשר עליה. ואם הארץ חזקה ובריאה שם אשר לא תבקיע תתנועע בכח מרוב צרת מלחמת בניהם מתרוצצים בבטנה לצאת ובאותו תנועה יפלו היושבים עליה. ועל כי לא נודע לעם מתי תבוא התנועה ישכיל הירא דבר השם יחרד ישוב מכל פשעיו יבקש סליחה טרם יספה לא ידע׃
שער כה מדוע מי הים מלוחים
מי הים מלוחים לרב גבהם בהתקרב לשמש ותחמם עם חמימות הארץ וארץ כי תיחם יתמרמר לחלחותה ומי הים מושכים אותו ליחות ומרירות ההרים האיים אשר יותר קרובים לשמש ונשרף בו והמים יקחו טעם אלו ואלו מעורב במי הים ונמצאו מי הים מושכים ﭏיהם טעם לחות הארץ הנשרפת בשמש עם זהמת הגלים יתעכבו יחדיו ונמצאו מרים ומלוחים׃
שער כו מן האויר
על המים הוסד האויר לבעבור כי זך וקל ועליוני. והמים מקיפות הארץ והאויר עליוני מעלה הגשם ומורידה אותו אויר נקרא אויר עב מקיף סביבותינו מעמיד חיותינו כאשר המים מעמידים חיות הדגים כן יעשה לחיותו פנים וחוץ מפני נעימות לחותו ולמעת כבדותו יכבד לשאת עופות הפורחים בו לא יפלא איש איך ישא דבר מרוב דקותו כי עמודי שמים מאויר נעשו ולדקותו יותר מופת בטבע תנענע באוי׳ בכח תכיף כאגמון ראשו. ואם לא היה האויר עב לא יכוף ולא יזוז הראש. ומן האויר באות רוחות רע בגוף. יארבו כאויבים להרע לגוף או להוציא איש מדעתו כאשר נסו חכמי איגראנמ״נציא היא חכמת כפיות השדים להדמות בכל דמיונות יחפץ אשר יחכם בה. אמנם לא טובה אותה חכמה לא לגוף ולא לנשמה. על כן נעזבה בכל לשונות ועתה כדבר על אשר יקרה באויר מחמת הארץ׃
שער כז בעננים וגשמים
השמש יסוד כל חום ועתי׳ כאשר הלב באד׳ יסוד הגוף כן השמש בעולם כל ההוה בו בטבע כי השמש חם הטבעי. ממנו עליית העננים ומנו ירידת הגשמים וזה הדרך לכתו כאשר יזרח השמש ויתפשט על פני הארץ ועל פני המים וישאב חומו לחות המים ויעלה למעלה לחלוחית עם שורת השמש והאויר נשאה. ויתקבצו שם בצורות השמש עד ידמה קטור וענן ערפל וחשך ועבה מחשוך לכו זוהר השמש. אמנם אור היום לא יחשיך וכאשר תתעבה ביותר יגשים עד יפלו כל המים שבה. והענן לבן וזך ובו יזרח השמש כאשר תראה מתוך זכוכית הנר אשר בעששית יגיף הנר לא יראה כן יזרח השמש מתוך הענן ומחזיר לנו אור היום וגוף החמה לא נראה. אמנם הלילה לרוב עבותה ידמה תמיד ענן וגשם סביב לארץ דמיון נגד מלוחלח ישוטח להתייבש והלחות עולה כקטור הכבשן אשר ישים ידו עליו תלוחלח ידו לפי התערבה שם עד יטיפו נטפי מים מידו כן העננים והגשמים יולדו בסבת טבע ויתרכו ברצון יוצר הטבע כפי הצורך לארץ׃
שער כח בדבר הכפור והשלג
הכפור והשלג יולד על אודות האויר שהוא קר באמציעתו יותר מצד אחר. כאשר תראה על ההרים הרמים אשר כי יגבה יותר יקרר על היות האויר שם עליוני רחוק מן הארץ והנו כדבר תלוי לא יעמוד חומו בו כאשר נראה בדמיון הברזל יתחמם יותר מן האבן לרב חזקו ועבותו פי כל דבר עב וחזק מעמיד חומו יותר מן הזך והחלש כן האויר עליוני הוא זך ודק יותר מן הסוף הסמוך לנו. על כן יתקרר ולסבת יולד הרוח בכל מקום גבוה ויתנענע האויר כי כל דבר נע יותר קר מן הנח. כאשר תראה במים הנעי׳ קרים מן הנחים. כי בחוזק בתנועה יצא החום. והקרח בהתקרש הקר. ומשם מתפשט הקר על פני כל הארץ׃
שער כט בדבר הכפור והברד הקייצי
הכפור אשר יקרה בקיץ יבא לסיבת הוולד באמר רוח קר מוליד בו לחות יוציא מן הארץ מוקרחת ויתקבצו הלחות באויר מפני החם הטבעי ינוסו כי לא יעמוד בלתי טבעי לפני הטבעי. והנה חום השמש רודף אחריהם ומדביקים מייבשת להקשותם ומתחמת קשיים יתפצלו ויפלו אבני ברד וכפור לאגמו׳ כשיעור הולדם כי כאוי׳ מפצצם׃
שער ל ברעמים ובזיקים ובברקים
הרבה דברים יקרו באויר לא נגלו להמון ולא יבינו חסירי דעת שאלנו מופת כמו בארנו מופת מהות תנועת הארץ ובקיעת׳ ותנועה העננים והדבר יפקיע הארץ יפריד העננים ונראה הבזק והרעמים וסבת הבזק והרעמים יוליד במלחמת הרוחות יפגיעו זה בזה תחת הענן מתלחמות בכח עד יצא האש מחזיק מלחמתם ונעשה ברד ואש מתלקחת יפול ברד מקימות כי הרוחות במלחמתם רוחקות העננים עדי יובקעו. והוא יציאת הברק והרעש יפול בכח מפני חמת יציקת מלחמת הרוח מפיל כל אשר יפגיע לא יעמד דבר בפניו מפני חוזק יסודו. ופעם יבריק ויערי׳ בנחת לפי קלות הרוח וקלות מלחמתו כי כאשר יתעבה הענן ויחשיך לרוב המים שבו לא יעבור הרוח בו בקל כאשר היה זך וחם ויבש כי מי הענן יכבו אש הרוחות ולא יגיע לארץ. אמנם יתפשט בו ויכבה והוא קול הרעם הנשמע בקיץ מפני האש הנכבה בענן המים. כמו יחם הברזל ויותז במים יוציא קול כן הדבר הזה. אמנם יתראה הבזק הוא פרידת העננים טרם הרעם נשמע כי נכבד חוש הראות מן חוש השמע. כאשר תראה איש למרחוק לא תוכל שמוע דבריו. כן ראות הבזק קודמת לנו לשמע הרעש. ויש לנו לומר כשנראה הבזק כי כבר החל הרעם׃
שער לא בדברי הרוחות
הנה בארנו סבות לרוחות יפגעו זה בזה בים ביבשה וילחמו בכח עדי ידחיקו האויר לעלות למעלה ונגרש ממקומו ויסוב לאחוריה ויצדד לשוב למקומו כמו גלי הים יסודם ויצדדו עדי ינוחו ויולדו רוחות ואמרם יקולקלו ויוחלפו וישונה טבעם. ועל פי הדברים האלה יבואו ענני גשמים וברד כאשר בארנו. ורב מופתים חצוניים בידינו יקשו להבין והקל להמון בארנו בזאת ועתה נבאר טבע האש אשר על האויר׃
שער לב מן האש והככבים המדלגים
על האויר הוסד האש סביבותיו והוא יסוד נכבד וגדול וטבעו חם ויבש יפה וצלול מן האויר כמו האויר מן המים. והמים מן הארץ והאש כמו כן יסוד אוירי יתפשט עד הלבנה ותחת האויר ההוא יתראה לפעמים נצוצי אש ידמה כוכבים חדשים להמון יאמרו כי הם ככבים נעים ממקומן ואינו כן. כי הוא האש אשר על האויר היבש בהתקרבו אילו. ולרוב יובשו ילהב באויר להבה יבישה דולקת מן הארץ עולה על ידי השמש. ובעלותה באויר למעלה דולקת כבד ותדמה ככב והרוח נושאה עד תעבור באויר לח ותכבה בו. ולפעמים תהיה הלהבה גדולה והאויר יבש כי יחם מאד או תפיל לארץ ורוב פעמים מלחי הים בלילות והולכי דרכים יראוה לפניהם תפול להבה גדולה וצלולה. והיה כי ידמו לקחתה יעלו בידם כמו דשן או כמו עלה נדף ובלה מרוקב מרוב לחות. והאומרים כוכבים המה טח עינים מראות והמשכיל לבותם. כי הככבים לא יוכלו ליפל. אמנם תנועתם בגלגלים יום ולילה לא ישנו סדרם׃
שער לג מן התנינים הפרחים באויר
ידמה להמון תנין פורח באויר ולא כן הדבר. כי הוא להבה יבשה מסוגרת תקון למעלה תבער והלהב מפני החם. והיה כי תבער תרוץ בכח אנה ואנא פעם תפול בארץ ופעם בים ואלו הדברים יבואו שינוי ותמורת סדר העולם. והנה בארנו האש עם ד׳ יסודות איך יוסדם יוצרם זה על זה הקל למעלה והכבד תחתיו. והדבר הגדול באמצע הוא יסוד הארץ ממנה יצא האש ירננו בה אדם ובהמה לבעבור רוב הטובות היוצאות מן הארץ. והתועלת הגדולה באה מאת הככבים יצאו רבים מדרך השכל לאמר כי העולם קדמון. והם לא הבינו דבר כי מרעה אחד כחנו ובמפת כי אין מתנועע בלתי מניע וממנו הטוב והרע. אדון כמוהו ישתבח בפי כל מפעליו להושיענו ולתת לנו זכרון פלאי מפלעותיו למען ננחל את שני העולמות׃
שער לד בדבר האויר עליוני הזך והככבים
האויר הזך העליוני אשר על האש אשר מקומו עד השמים והאויר ההוא זך מאיר וצלול ובאותו אויר יסובבו שבעת הככבי׳ את הארץ זו על זו. ובין כל אחד ואחד כמו הארץ עד גלגל הלבנה. וי״ב פעמים יותר ורצים כל אחד ואחד ועושים גלגלים זה גדול מחבירו בתוך הגלגל הגדול לפי תגדל ותקל סבובה. כי הקטן ירוץ מהרה מן הגדול. דמיון החוג חוג בכותל והקיפוהו גלגלים זה על זה את אשר יקרוב לחוג היא הקטן ויותר יקל לסובב מן הגדול׃
שער לה במחשך גוף הלבנה
לבעבור היוה הלבנה קרובה לארץ תדמה לנו גדולה מאשר כוכבי׳ הגדולה ממנה לבעבור התקרבה לארץ חשך במחשך האויר אין לה מאיר בהיר מגופה אמנם המאור שלה קבלה מן החמה זורחת עליה מתוך הגלגלים כאשר יזרח השמש על הכותל מתוך הזכוכית והקדרות נראה בה שחור. ולכן רבים אומרים כי השחרות הוא הארץ. והלובן הוא המים. כאשר תראה במראה רוב מראות. ורבים אומרים כי הקדרות יבא בה לסבת אשר אכל אדם מן האילן ולקה גם הלבנה. ומשבעת הככבים שהזכרנו לא נכרו בחוצות כי אם שנים. והם החמה והלבנה. והחמשה לא נראו רק לחכמי התכונה. והשנים שעל גלגל הלבנה לכל אחד טבע נבדל מחבירו. והם ככב ונוגה ועל שלשתן החמה צלולה בהירה מאירה בכל. וגלגלה גדול מגלגל הלבנה י״ב פעמים וסובבת גלגלה אחת לשלשים יום. וﭏ היות גלגל השמש גדול ממנו יסובב גלגלו בש״סה ימי׳ ויתר כאשר הסכימו חכמי המחקר כי לפי השתנות השנים. יש שנה תכלה בלילה הוסיפו על שס״ה רביעי יום והוא ו׳ שעות והרביעית יצטרף לחבירו עד ד׳ שנים להיות יום אחד. והוא יום עבורה של חמה למען תתחיל השנה כמשפטה והוא בחצי מארם יום כניסת החמה בטלה. והוא ראשית העולם מחדש כל עשבים ואלנות תדשא הארץ בפרחיה. ועל השמש שלשה ככבים והם מאדים צדק שבתי על גביהם. וסובב גלגלו אחת לשלשים שנה. וטבע כל הדברים מתהוים בעולם בכל יום׃
שער לו בימי השבוע על שם הככבים
הנה הסכימו חכמי המחקר בטבע ז׳ הככבים ומפעלם יותר מכל שאר הככבים. ומשבעת הככבים קבלו ימי השבוע שמותם יום שבת על שם שבתי. ויום א׳ על החמה משמשת בו. יום ב׳ על שם לבנה. יום ג׳ על שם מאדים. יום ד׳ על שם כוכב. יום ה׳ על שם צדק. יום ו׳ על שם נוגה. ובל״טין דומיי״נקא שו״ייל לונד׳ילונא. מא״רח מא״רם. מיי״קרדי מיירק״ורא. יו״די ופוט״ייכי וואר״נדי וי״נוש. שאמ״די שאטו״רנוץ׃
שער לז בתנועת הגלגל הגדול וז׳ הככבים
על גלגל שבתי הגבוה הוסד הגלגל המככב אשר ממנו נראים הככבים בלילה בהיות העת זך וצלול. ועליו הגלגל הגדול הסובב נפלאות תנועה מכל פלאי העולם. ואשר יהפוך רעיוניו עליו בידוע כי לא יחטא ויש אומרים אשר ממנו ישחקו הנערים הקטנים בשנתם רואים תנועת הגלגל הגדול ושומעים שיר המלאכים משוררים ומהללים למי עשה ופעל. אמנם לא נתגלה האמת לנמצאים זולתי ליוצר יסדם ונתן בהם כח בטבעם על כל אשר בארץ ובימים ובכל דבר תלך בככבים ואין איש יודע כמותם מלבד מונה מספר לככבים. אמנם מן הככבים הנראים קל לדעת מספרם להשכילם בחכמת התכונ׳ כי אין ככב קטן וגדול בשמים אשר אין משטרו בארץ. בעשב בפרי בזרע בפרח בכל מיני דבר ואחרי בארנו הגלגל הגדול נבאר צורתו להקל להבינו ולדעת מה למעלה ממנו׃
סליק חלק ב