Note 30 — I.

‏יחודא רכל יוכמא איחו יחודא למנרע ולשואח רעותא. יחודא דא חא אמרן בכמח דוכתי יחודא דכל יומא איחו יחיד דקרא ידו״ד קימאה אלחינו ידו״ד חא כלחו חד וע״ד קרי אחד. חא תלת שמחן חיך אינון חד ואף על גנ דקרינן אחד חיך אינון חד אלא בחויונא דרוח קרשא אתידע ואינון בחיזו דעינא סתימא למנדע דתלתא אלין אחד. ודא איחו רזא דקול, דאשתמע קול איחו וזר ואייחו תלתא גוונין, אשא ורוחא ומיא וכלחו חז ברזא רקול ולאו אינון אלא חד. אוף הכא י״י אכהינו י״י אונון חד, תלתא גוונין ואינון חד. ורא איהו קיל דעביד בר נש ביחודא ולשואח רעותיה ביהודא דכלא מאין טות עד סופא. דכלא באאי קול דקא עביד בחני תלתא דאינון חד, ודא איהו יחודא דכל יומא דאתגלי ברזא דרוח קדשא. וכמה גוונין דיחודא אתערו וכלהו קשוט מאן דעביד האי עביד ומאן דעביד האי עביד, אבל האי יחודא דקא אנן מתערי מתתא ברזא דקול דאיהו הד, דא הוא ברירא דמלה. זוהר הלצ ב׳ דף מ״ג ב׳‎ ↑