Note 61 — INTRODUCTION. (continued 2)

‏ויהי כאשר האליצוני ומתרדת שנתי הקיצוני התבוננתי בפירושים אשר הגיעו לידי ואמתיק סודו והנם חלוקים ואם להתכוין את המשל כולם דבקים, מהם מי שפירש אותו בדקדוק מלותיו ונעם מליצותיו וחשק האהבה הכלולה כי יבעל בחור בתולה והניח המשל מגזר מכל סביביו היין השומר בענבו, מהם מי שפרש אותו בין הגוף והנשמה, אשה אות חכמה המעורות אל הדרך הישרה להיות לו מגן ועורה, וזכר האריך לדבר הוסיף וגרע ודרש וחבר, מהם מי שפירש אותו על דרך המדרש והסתום אספ ודרש ובכל אשר לעשות הפליא כאלי הריק מכלי אל כלי, מהם מי שפירש אותו על דרך ענין הפסוקים לכונתו בצע אמרתו באמרו כי כולו דמיובים ביציאת השכלים מן הכח אל הפועל אשובו על ירמיון הדוד הוא השכל הפועל בחכמה והחשוקה היה הנפש השלימה והנריל גוף הספר במאמריו ונכרים באו שעריו עד אשר הקורא בו בלשונו רכל נלאתי כלכל לא אוכל ואם זה היתה כונת החכם שלמה בשירו מה הועיל שבחו וזמרו יתר מזה ראש הפלוסופים בקצר ענין ובנה עליו בנין על כל יאמר בעזני בספר מלחמות ה׳ אין זה כונת השיר ותפארתו אשר היתה באמנג אתו.‏‎

From a MS. in the possession of the Bodleian. Oppenheim Collection, No. 261. ↑